הוא בסך הכל מנהל

בהתייחסו לדוח וינוגרד אמר ירון לונדון על אולמרט: "הוא בסך הכל מנהל...".
אני מנסה להבין ממתי ראש ממשלה הפך ממנהיג, בעל דרך חיים, אידאולוגיה, שאותה הוא רוצה להשתית, שבה הוא מאמין, שלפיה הוא חושב שהעם, אותו הוא מוביל, צריך לחיות, לאחראי על מפעל?
אני חושב שגישה זו היא אחת הסיבות העיקריות להשתלטות של משרד האוצר על קביעות המדיניות של כל המשרדים הממשלתיים. שהרי, אם צריך לנהל מפעל, העיקרון הקפיטליסטי היחיד הוא שהמפעל יהיה רווחי לבעלי\מנהלי המפעל, על חשבון העובדים (אנו האזרחים).
גישה זו, כפי שתופס אותה ירון לונדון, לאחריות של מנהיגנו הציבוריים היא מקור לכשלון חברתי שעוד לא ראינו את סופו, שיגרור אחריו כשלון מדיני.
אני מציע למנהיגנו הפוליטיים, הנוכחיים והעתידיים, להסתכל על עמם כעל צאן מרעתם, אם נאמץ את הביטוי הנדוש אך הכל כך נכון, אך תמיד במסגרת ראיה ברורה (שמותר לה להשתנות במהלך חייו של אדם) של מכלול החיים הרצוי במדינת ישראל, של כל תושביה, בינם לבין עצמם ובינם לשכניהם.