יום שבת, 22 במרץ 2008

summer energy - אנרגיית הקיץ

חם, חם היה היום. עוד לא נגמר מרץ וכבר פעמי הקיץ בדלתנו. וזמן שנצלתי בחום הכבד, חשבתי על אחת מהבעיות הגדולות בארצנו, לפחות לטווח ארוך - אנרגיה חלופית לנפט.
כבר עשרות שנים שבעולם מתעסקים בבעיה זו, והיא תופסת כותרות בכל פעם שיש משבר אנרגיה עולמי, כמו בשנות השבעים ועכשיו. ובכן, מדינת ישראל מזניחה תחום זה, כמו גם את בעיית המים, במשך עשורים רבים. ובכן, לא למדנו לקח מהעובדה שנגמרו לנו המים? האם לא נמאס לנו לממן ארגוני טרור ע"י קניית נפט ממדינות ערב?
אני לא מומחה לתחום, אבל הנה רעיון ששווה לפחות בדיקה ובטח אני לא הראשון שמעלה אותו). במדינתנו יש שמש וחם מאד רוב השנה ("שמש חזקה") . מדוע לא לפרוס משטחים לקליטת קרני השמש, כמו דודי השמש, על כל גגות הבניינים? בנוסף, כל חשמל שמיוצר בצורה שו, יועבר קודם לחברת החשמל ובעל הקולט (בעל הדירה) יזוכה בכמות החשמל שהוא מייצר. כך, גם כאשר אנחנו לא משתמשים בחשמל בבית, נניח ביום כאשר רוב האנשים בעבודה, החשמל נאגר ולא מתבזבז. אני חושב שתהליך זה מותאם להפליא לארצנו. אז, תחשבו על זה.


It was really hot today in Israel. March is not over and already summer is nocking on our doors. And while I was roasting outside, I was thinking on one of our major problems in Israel, at least for the long range - an alternative energy for oil.
For decades people around the world are dealing with this problem, and it takes the headlines whenever there is an energy crisis, such as in the seventies and now. Well, Israel neglects this problem, as it neglects the water problem here, for decades. Didn't we learn the lesson from running out of water this year? Aren't we tired of funding terrorists by buyinhg oil from Arab countries?
I am not an energy expert, but here is an idea worth pondering about (and I am sure I am not the first one to suggest it). We have sun during most of the year in Israel. Why not to place solar collectors on all of roof tops. Additionally, all the electricity generated that way is first transfered to the Electricity company, while the collector owner (the appartment owner) will recieve a deduction in the monthly electricity bill according to the amount of electricity her collector generates. That way, the electricity generated is not wasted away if no one is using any electricity at home (for example, when people are at work). I think this process fits wonderfully to our country. So, think about it...

יום חמישי, 20 במרץ 2008

Once every four years

The Olympic Games draw near. This amazing event occurs every four years and unites all the nations of the world. This is a sports event that supposed to emphasize the commonalities between us and draw together conflicting countries. Is it really so?

The Olympic Games is a political event by any means. First of all, it a competition among the world powers, showing which one can invest more in sports. Don’t forget that large investment in sports is an indicator of the good economy of a state. This was the competition between the USA and the USSR during the cold war, and now China wants to show off her every increasing power. On the other hand, conflicts between nations always affect events such as the Olympics. The Arab countries will almost never play against Israel in any sports event, the Americans boycotted the Moscow Olympics, Egypt boycotted the 1956 Olympics following the Sinai war etc. But, in my opinion, the most interesting boycotts performed in the 1976 Olympics. From one side, the African countries boycotted the games as a protest against the Apartheid policy of South Africa. In the same games, China pressured to prevent Taiwan from participating in the games under the name “The Republic of China”.

So, as we see, the Olympics did serve quite a few times as a stage for political opinions. That is way I call to all the potential viewers of the Beijing Olympics to boycott the games, not to watch it. Why? For decades, Chinese regime performs horrible crimes against the Chinese people and against the Tibetan nation. China invaded to Tibet in 1950 in the false accusation that it belongs to her historically. The atrocities that are acted against the Tibetans are written in many resources. On top of that, human rights in China hardly exist under the current totalitarian regime. For example, people are caught in the streets, blamed for crimes and executed just in order to fill monthly police quotas.

Thus, those whose conscious bothers them, who has some empathy for the suffer all over the world, will rightly do if they will show it, act upon it, and boycott the coming Olympic games the summer. I will.

יום שני, 17 במרץ 2008

ישראבלוף

"אז כאילו עבדתי..." אמרו הגששים.
ממשלת ישראל היקרה (דברים נדירים עולים הרבה כסף בימינו - כמו הטמטום של הממשלה):
הנה רעיון חדש, בואו ניתן הטבות מטורפות במס לאנשים שירדו מהארץ תקופה ארוכה, כדי למשוך אותם חזרה.
אז הנה ההצעה שלי, בואו נעשה כאילו שירדתי מהארץ ל10 שנים, ואז תתנו גם לי את ההטבה. כך, זה יחסוך ממני באמת לרדת מהארץ...
הבנת את זה אולמרט?

רק פעם בארבע שנים

האוליפידה מתקרבת. אותו ארוע מדהים שחל כל ארבע שנים ומאחד תחתיו את כל אומות העולם. ארוע ספורטיבי האמור להבליט את המשותף, לנסות לפייס בין עמים. האמנם?
הארוע הוא פוליטי בלא מובן המילה. קודם כל, זו תחרות בין המעצמות להראות מי יכולה להשקיע יותר בספורט, וכך לקטוף יותר מדליות. שהרי ההשקעה בספורט מראה על מצב כלכלי טוב, המאפשר להשקיע בספורט. התחרות בין ארה"ב וברה"מ בתקופת המלחמה הקרה, האולימפידה בברלין וכו. ועכשיו סין רוצה להראות את כוחה הגדל. מצד שני, סכסוכים בין עמים תמיד משפיעים על ארועים כאלו. מדינות ערב לא ישחקו נגד ישראל, האמריקאים החרימו את אולימפידת מוסקבה, המצרים החרימו את אוליפיקת 1956 בעקבות מלחמת סיני וכו.
אך לטעמי, החרם המענין ביותר היה של מדינות אפריקה ב1976 מחד, כהצהרה נגד מדיניות האפרטאיד של דרם אפריקה. באותה שנה, סין לחצה למנוע מטיוואן להשתתף עם השם "הרפובליקה של סין".
אז כפי שאנחנו רואים, האוליפידה שימשה לא מעט פעמים כבמה לדעות פוליטיות. לכן, אני קורא לכל הצופים הפוטנציאלים של האולימפידה להחרים את אולימפידת בייגין, לא לצפות בה. מדוע?
המשטר בסין, זה עשרות שנים, מבצע פשעים איומים נגש העם הסיני ונגד העם הטיבטי. את טיבט סין כבשה ב 1950 בתואנת שווא שהיא בעצם שייכת היסטורית לה. הדברים האיומים שנעשו ונעשים יום יום כנגד העם הטיבטי ניתנים לקריאה בלא מעט מקורות. בנוסף, זכויות האדם בסין כמעט אינן קיימות תחת שלטון טוטליטרי זה. לדוגמא, אנשים נתפסים ברחוב, מועשמים בפשעים ומוצאים להורג רק כדי למלא את מכסות המשטרה החודשיות.
לכן, כל מי שמצפונו מציק לו, שיש לו מעט אמפטיה לסובלים בכל העולם, טוב יעשה אם יפגין זאת ויחרים את שידורי האוליפידה בקיץ. אני מחרים.

יום שבת, 2 בפברואר 2008

מים? מצטערים, בדיוק נגמר לנו

עכשיו, אחרי שנגמרו ימי הגשם המועטים של ינואר, כשקצת שלג העלה חיוך על שפתינו, הגיע הזמן להתמקד במשבר המים של מדינת ישראל.
זה שנים רבות שהכמות הגשמים השנתית נמוכה מהמומצע בשנים עברו, ומצד שני, אוכלוסיית ישראל ועיו"ש רק גדלה. הכנרת במפלס הנמוך מאז ומעולם, כמו גם ים המלח ומאגרי מי התהום. וכן, גם השנה לא ירד מספיק גשם. ואנחנו? שאננים!
כמה זמן יקח לנציבות המים ולממשלה להבין שעד סוף השנה האזרחית לה יוותרו מים בכנרת? כבר שנים שמשבר המים מנוהל בעצלתיים. בניית מתקני התפלה היא איטית במקרה הטוב ולרוב לא מתקדמת בכלל. אין התייחסות חוקתית לאסון המתקרב. אין הקניית מודעות לאוכלוסיה על חשיבות במשמעת מים. הפסקת השקיית גינות ופארקים, שעם כל הצער, איננה הכרחית לקיומנו, גם כן אינה מוטלת על הפרק. האם נתעורר רק כאשר יהיה מאוחר? הרי משבר מים מתמשך כבר קיים במצרים וירדן, הכולל הפסקות מים יזומות בקהיר ובעמן.
למרות ראיית השחורות אני רוצה לסיים דווקא באופטימיות זהירה. התפלת המים היא כנראה הפתרון היחיד למשבר המחריף. אבל ניתן לבנות מתקני התפלה כדי להתגבר על החסר. למען האמת, אחד משימושי תעלת הימים, פרויקט לא מוצלח במיוחד התקוע בסבך הפוליטיקה הבין איזורית , הוא התפלת מים, כאשר הבדלי הגובה בין ים סוף וים המלח מעניקים התפלה כמעט חינם. אך אלו לא הפרשי הגבהים היחידים הניתנים לניצול. למרות פחד הירדנים מתלות בנו, צריך לבנות תעלת התפלה מהים התיכון לים המלח. לפי דעתי, פתרון אף טוב יותר הוא תעלת התפלה מהים התיכון לכנרת. מים מותפלים (לא מלוחים!) יוזרמו לכנרת, וממנה לשאר הארץ במערכת המים הרגילה. בנוסף, יהיה אז אפשר להסיר את הסכר על הירדן ולהזרים שוב מים בנתיב העתיק לים המלח, נתיב ריק זה שנים רבות.

יום רביעי, 30 בינואר 2008

הוא בסך הכל מנהל

בהתייחסו לדוח וינוגרד אמר ירון לונדון על אולמרט: "הוא בסך הכל מנהל...".
אני מנסה להבין ממתי ראש ממשלה הפך ממנהיג, בעל דרך חיים, אידאולוגיה, שאותה הוא רוצה להשתית, שבה הוא מאמין, שלפיה הוא חושב שהעם, אותו הוא מוביל, צריך לחיות, לאחראי על מפעל?
אני חושב שגישה זו היא אחת הסיבות העיקריות להשתלטות של משרד האוצר על קביעות המדיניות של כל המשרדים הממשלתיים. שהרי, אם צריך לנהל מפעל, העיקרון הקפיטליסטי היחיד הוא שהמפעל יהיה רווחי לבעלי\מנהלי המפעל, על חשבון העובדים (אנו האזרחים).
גישה זו, כפי שתופס אותה ירון לונדון, לאחריות של מנהיגנו הציבוריים היא מקור לכשלון חברתי שעוד לא ראינו את סופו, שיגרור אחריו כשלון מדיני.
אני מציע למנהיגנו הפוליטיים, הנוכחיים והעתידיים, להסתכל על עמם כעל צאן מרעתם, אם נאמץ את הביטוי הנדוש אך הכל כך נכון, אך תמיד במסגרת ראיה ברורה (שמותר לה להשתנות במהלך חייו של אדם) של מכלול החיים הרצוי במדינת ישראל, של כל תושביה, בינם לבין עצמם ובינם לשכניהם.