אני רוצה להתחיל את הבלוג שלי בהתייחסות שלנו לדברי הפוליטיקאים.
כדוגמא, אקח את ראש הממשלה אהוד אולמרט. עד עכשיו, כל מה שהוא נאם לגביו בלהט, בתקיפות, לא בוצע, לא התקיים בסופו של יום. למשל, מלחמת לבנון השניה (נשמיד את חזבאללה) ותוצאותיה או הציפיות הראשונות מועידת אנאפוליס (הזדמנות נדירה...) והנמכת הציפיות עד לועידה עצמה, שהסתיימה ללא כל משמעות מלבד התקווה שתחילת המשא ומתן עם הפלסטינאים (והסורים) ישא פרי. מצד שני, מה שאולמרט לא דיבר עליו הביא לתוצאות לא רעות: התקיפה בסוריה, הירידה באבטלה (אם להאמין שיש קשר הכרחי בין שלילת הזכאות לדמי אבטלה ומציאת עבודה חדשה).
מה זה אומר? מצד אחד, אם אולמרט מדבר על משהו בהתלהבות, צריך להבין שזה לא יקרה. עדיף פשוט לא להקשיב למה שיש לו לומר (אני לא שמעתי אף אחד מהנאומים באנאפוליס). מצד שני, אין לנו שום דרך לנחש מה השקפותיו המדיניות, כלכליות, חברתיות, בטחוניות וכו של ראש ממשלתנו, כיון שכל דבריו לא שווים כלום. לכן, מסוכן להצביע עבור אדם כזה, כיון שאיננו יכולים לדעת אם הוא מייצג את השקפת עולמנו. זו הרי מטרת הבחירות בדמוקרטיה יצוגית. נצביע עבור מי שאנו מאמינים שייצג את השקפותינו הכי טוב. אם לא ניתן להאמין לו, אסור להצביע לו, למרות שפעולותיו האחרונות מתאימות לדרך מחשבתינו.
כמובן, אולמרט הוא רק דוגמא קיצונית. לדעתי פשוט אין לו שום אידאולוגיה שלפיה הוא פועל ולכן הוא משנה את פעולותיו לפי צו השעה. ביבי וברק (ואוי ואבוי עמי איילון) הם, לטעמי, דוגמאות נוספות לאחד בלב ואחד בפה. עם ביבי יש הבדל קטן. פעולותיו של ביבי הן מספיק עיקביות לאורך השנים, שאת השקפת עולמו, לפחות הכלכלית, אנו כבר למדנו ממעשיו - קפיטליזם דורסני על חשבון כל דבר (חינוך, בטחון וכו). אפשר בשקט להתעלם בדבריו ולהצביע לו אם זו השקפת עולמך. ברק לעומת זאת הוא אניגמטי. אין לי טיפת מושג מה השקפת עולמו, במיוחד מכיון שמעשיו לא תואמים את דבריו.
מי כן השתדל לפעול בהתאם להצהרותיו? אריאל שרון. גם ציפי ליבני פועלת על פי עקרונותיה המדיניים (למרות שאכזבה אותי כשנשארה בממשלת אולמרט למרות הצהרותיה). מצד שני של המפה, שלי יחימוביץ עובדת קשה לממש את תפיסתה הסוציאל דמוקרטית (וזה לא קל בממשלה שרובה לא סוציאליסטית במעשיה), וגם מרצ (תספרו את מספר החוקים החברתיים שהעבירו לעומת מפלגות אחרות שמנופפות באותו דגל).
אז, בבחירות הבאות (לא, אני לא מאמין שהן יתקיימו בשנה הבאה) תסננו את כל מי שדרכו לא ידועה, שדבריו לא משקפים את מעשיו. תתעלמו מתשדירי הבחירות (לא צפיתי בהן אף לא פעם אחת בבחירות האחרונות) ותשפטו אותו לפי ההיסטוריה שלו. אולי כך פוליטיקאים ישתדלו להיות אמינים יותר, והכסף המבוזבז על פרסום יושקע בדברים חיוביים יותר.
כמובן, אולמרט הוא רק דוגמא קיצונית. לדעתי פשוט אין לו שום אידאולוגיה שלפיה הוא פועל ולכן הוא משנה את פעולותיו לפי צו השעה. ביבי וברק (ואוי ואבוי עמי איילון) הם, לטעמי, דוגמאות נוספות לאחד בלב ואחד בפה. עם ביבי יש הבדל קטן. פעולותיו של ביבי הן מספיק עיקביות לאורך השנים, שאת השקפת עולמו, לפחות הכלכלית, אנו כבר למדנו ממעשיו - קפיטליזם דורסני על חשבון כל דבר (חינוך, בטחון וכו). אפשר בשקט להתעלם בדבריו ולהצביע לו אם זו השקפת עולמך. ברק לעומת זאת הוא אניגמטי. אין לי טיפת מושג מה השקפת עולמו, במיוחד מכיון שמעשיו לא תואמים את דבריו.
מי כן השתדל לפעול בהתאם להצהרותיו? אריאל שרון. גם ציפי ליבני פועלת על פי עקרונותיה המדיניים (למרות שאכזבה אותי כשנשארה בממשלת אולמרט למרות הצהרותיה). מצד שני של המפה, שלי יחימוביץ עובדת קשה לממש את תפיסתה הסוציאל דמוקרטית (וזה לא קל בממשלה שרובה לא סוציאליסטית במעשיה), וגם מרצ (תספרו את מספר החוקים החברתיים שהעבירו לעומת מפלגות אחרות שמנופפות באותו דגל).
אז, בבחירות הבאות (לא, אני לא מאמין שהן יתקיימו בשנה הבאה) תסננו את כל מי שדרכו לא ידועה, שדבריו לא משקפים את מעשיו. תתעלמו מתשדירי הבחירות (לא צפיתי בהן אף לא פעם אחת בבחירות האחרונות) ותשפטו אותו לפי ההיסטוריה שלו. אולי כך פוליטיקאים ישתדלו להיות אמינים יותר, והכסף המבוזבז על פרסום יושקע בדברים חיוביים יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה